מחשבות על שינוי
השינוי הדיגיטלי הראשון שלי נבע מצורך. במשך שנים רבות כתבתי בתוכנות שונות כמו : קיוטקסט ואיינשטיין. כשבעלי (איש מחשבים) הביא הביתה את התכנה של מייקרוסופט וניסה אותה כולל ה- OFFICE הוא הראה לי איך משתמשים בה. בהתחלה התנגדתי כי הייתי רגילה לתכנות הקודמות ולא הסכמתי שיוריד אותן כדי שיהיו לי לגיבוי. הוא התעקש מאוד וכל פעם שהייתה לי בעיה הוא עזר לי עד שלבסוף הצלחתי בעצמי לכתוב לבד את מה שרציתי ללא עזרתו ואפילו להדפיס ללא קושי.
במשך הזמן נחשפתי לתכונות נוספות של ה- OFFIE. למשל - באקסל - מתן ציונים על ידי הכנסת הציונים. כמובן שיש קודם להכניס משוואה איך לקבוע את הציון, אבל כשיודעים לעשות זאת זה עושה את עבודתנו קלה מאוד.
הנושא של מחשבים, טכנולוגיה ומיחשוב רתקו אותי והתחלתי להשתלם בנושא ולנסות דברים חדשים  ו"לשחק" עם תוכנות חדשות וללמוד את היתרונות שלהם.

עבודה מסכמת

חשבתי לעשות סדרה של מערכי שיעור בנושא מגילת העצמאות והרקע להכרזה.
חשבתי להציג את המגילה (את התוכן שלה) ובכל פעם שיש אזכור של אירוע או עניין אותו יש לדעת בנושא להפנות את התלמידים לקישור בנושא. בכל קישור יהיה משהו אחר - סרטון, משימה שעל התלמידים לעשות ועוד.זו למעשה יחידת לימוד פתוחה, כמו שראינו בנושא "העם היהודי_ - נושא באזרחות אותו אנו מלמדים.

משימה א - סיכרונית עשירית

< ראיתי את הסרטון ב - TED והיה מאוד מעניין.
פתחתי את הויקיפדיה והחלטתי להתחיל לקרוא את הערך שמסביר מהי הויקיפדיה ומהם האפשרויות הגלומות באינצקלופדיה אינטרנטית זו. ניתן ללמוד רבות מהערך הזה על אפשרויות העריכה, איך עושים זאת, איך נוצרה ועוד. כמו כן, נתקלתי בהסבר בערך בבילון ופתחתי בערך זה. הבבילון הוא מתרגם לשפות שונות ויש אפילו אפשרות ל - Text to Speech. פתחתי את הויקיפדיה באנגלית והסתבר שיש אפשרות בבילון ובמקומות אחרים אפשרות לשמוע איך הוגים את המילה בשפה אליה אתה מתרגם וממנה אתה מתרגם. חזרתי לערך בבילון ולמדתי שהשם בבילון בא מהשם בבל. פתחתי ערך זה - בבל ושם יש הסבר על בבל כאמפריה בהסטוריה העתיקה, היכן היא נמצאת היום ומשם פתחתי את הערך נינוה - מקומה של העיר הנמצאת בבל. היה מעניין, מאתגר ומלמד.

משימה לכתה הפוכה" https://sites.google.com/site/beyondthebb/ayelet

Make your own mind maps with Mindomo.

משימה סינכרונית שביעית

טופס עצם למידה

שם היחידה:

נוצר על ידי: אורית ויסלברג ואיילת יסעור

תיאור קצר של עצם הלמידה: שני עיתוני ילדים שיצאו לאור לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר (4.12.1947)

קישור לעצם הלמידה:
עיתון הצופה לילדים
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/Newspaper.aspx?PressFrameParamUrl=YTZ/1947/12/04&pageno=1&view=document

עיתון דבר לילדים
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/Newspaper.aspx?PressFrameParamUrl=YDV/1947/12/04&pageno=1&view=document

אמצעי תקשוב נדרשים:

מחשב, אינטרנט

שכבת גיל מתאימה: תיכון

משך זמן מוצע לפעילות: 20 דקות

תיאור מפורט של ההצעה לפעילות סביב עצם הלמידה:
1. התלמידים יחפשו מידע באינטרנט על שני העיתונים ועל האני מאמין שלהם.
2. השוואת שתי כריכות העיתונים מבחינת ייצוג הסמלי שמוצג עליהם.
3. השוואת דברי העורך בעמוד הראשון של כל עיתון על פי הקריטריונים הבאים:
תוכן, האם קיימת עמדה אישית של הכותב, שפה, הנמענים בכל אחד מהעיתונים ועוד.
4. עיצוב כריכה של אחד מהעיתונים באמצעות כלים דיגיטלים. יש להסביר למה נבחרו המוצגים המסוימים להופיע בכריכה

מיומנויות המאה ה-21:
מידענות, כלי עיצוב דיגיטליים

הערות:

תגיות: עיתוני ילדים, הצופה לילדים, דבר לילדים, החלטת האו"ם כ"ט בנובמבר



סוגיות שעלו עם הכנת עצם הלמידה:
א. מבחינה פדגוגית - ניתן להשתמש בעצם הלמידה גם ב"כיתה הפוכה" כאשר נותנים  "עצם" כזה לכיתה לפני השעור העוסק בנושא מסויים.
ב. מבחינה טכנולוגית - יש אפשרות להגיע למסמכים מהארכיונים שלא הייינו יכולים להגיע אליהם בצורה אחרת ולהתייחס אליהם בכיתה. גם על מסמך כזה ניתן להפעיל כל מיני טכניקות  / תוכנות שיהפכו את המסמך, תמונה וכ"ו לדבר מעניין ואינטראקטיבי.

משימה שישית: יישומים אפשרים עם תלמידים באמצעות ה - Searchteam

 היישום הראשון שניתן לעשות באמצעות ה - Searchteam הוא - בעבודה בקבוצות דוגמאת מטלת

הביצוע - מיזם אזרחי שנעשה במסגרת לימודי האזרחות.

מבחינת ההיבט המידעני - זו דרך טובה לחברי הקבוצה לבדוק אם יש חומר כלשהוא על הנושא בו בחרו לעסוק, לאסוף חומרים אלו ואחר כך לסנן מתוכם את מה שמתאים להם ומה שלא.כמו כן, חברי הקבוצה יכולים להחליט על מילות מפתח הקשורות לנושא ולחפש דרכם חומרים רלבנטיים נוספים.
מבחינת ההיבט השיתופי - דרך יישום זו ניתן לחלק את חיפוש החומר המתאים לפי קטגוריות שונות בין חברי הקבוצה.בנוסף, כל אחד מחברי הקבוצה יכול לחפש על פי מילות מפתח חומר נוסף על הנושא, לשתף את חבריו וביחד להחליט מה מתאים ומה לא.
מבחינת ההתאמה לתחום הדעת - באמצעות איסוף החומר הרלבנטי לנושא התלמידים בודקים אם זה מתאים לנושא העבודה שלהם או לתחום הדעת בו הם עוסקים, או לא וכך מראש יש סינון של החומרים הקשורים לנושא. כמו כן ניתן כך לבדוק את מהיימנותם של החומרים הנאספים.

היישום השני שניתן לעשות באמצעות ה - Searchteam הוא הכנת שיעורי בית.

מבחינת ההיבט המידעני - התלמידים מחפשים מידע על שאלות שניתנו להם. הם יכולים להתייעץ ביניהם על מילות המפתח הקשורות לנושא ולראות תוך כדי חיפוש אם יש חומר רלבנטי כלשהו. גם כאן התלמידים יצטרכו לחשוב על מילות מפתח ומושגים מרכזיים שקשורים לנושא שדרכם ניתן יהי להגיע לחומרים נוספים.
מבחינת ההיבט השיתופי - בדרך יישום זו, התלמידים יחשבו איך לחלק את העבודה בינהם ואיזה סוגי חומרים הקשורים לשעורי הבית כל אחד יחפש. שיתוף הממצאים על ידי כל אחד מחברי הקבוצה יביא להחלטה משותפת מה עונה על השאלות שנשאלו ומה לא.
מבחינת ההתאמה לתחום הדעת - כל אחד מחברי הקבוצה יבדוק את מידת ההתאמה של מה שמצא לשאלה שנשאל ועד כמה המידע שמצא הוא טוב ומועיל.